זכרונות מלמוריה- ריפוי טראומות הטביעה

FacebookTwitter

זכרונות מלמוריה- ריפוי טראומות הטביעה

כשאני מחוברת יותר מהרגיל ביום יום לדולפינים, והם מגיעים בכל מיני סיטואציות, הכהן הגדול אדמה מגיע לעשות איתי עוד תהליך ריפוי, עם זיכרונות כואבים מלמוריה .
 רקע-
אני מגיעה מכוכב מים העתיק- סיריוס דרך הפליאדות – על גבו של אריה לבן, אל כדור הארץ.
נוחתת באוקיינוס הסובב סביב למוריה, וכיון שמכירה בתאים שלי את הדולפינים, הם אלו המקבלים אותי טרום עלייתי, על האדמה כתושבת למוריה.
 למוריה כיבשת מימית בתוך אלמנט האש, נוצרה ביקום מיימי, והורדה אל הרי לבה ומגמה, רושפים ניצוצות אש.
הראשון שמקבל אותי בעת נחיתתי מסיריוס, במקדש כוכב הדולפין, הינו דולפין מוזהב בשם בגוטי – והוא חונך אותי לקשב על חושי, טלפטיה, חיבור לקריסטלים לוטוסים כישויות מרפאות, ועבודת גוף נפש, כישורים שאזדקק להם כשאעלה על האדמה.
אנחנו משחקים הרבה במים וכיף לי מאד.
 
וכשאני מוכנה, אחרי כל החניכות, עולה על האדמה המגנטית של למוריה, ומתחילה שם חיי כישות אנושית העוסקת בריפוי, הדרכות, תקשורים.יוצרת ויוזמת מבנים יחודיים לאגירת אנרגיה והפצתה, בונה מזבחות לצורך טיהור מרחבים, יוצרת תכשיטים … מקדדת קריסטלים.
 
עד ש… החלו ההפרעות בתודעה הגבוהה. מניפולציות חזקות הופעלו על הגופים הרגשיים והקולקטיבים של הלמוראינים, ואז החלה התנתקות כואבת ואכזרית מאד, מהליבה של למוריה.  זכרונות  מתחילים לבעבע ..ואני טובעת.. נוצרת בתוכי טראומות של נטישה, עזיבה וקריעה מהמקור.
הזכרונות הללו מגיעים ופעילים גם כיום, לאחר אלפי גלגולים …
 וכשהדולפינים משחקים איתי מחשבתית, אני פונה לכהן הגדול אדמה המלווה אותי בהתפתחותי הרוחנית כנשמה למוראינית שבחרה לחזור לכדור הארץ ולטפל בשיעוריה והטראומות שחוותה. אני מבקשת ריפוי ושחרור, נושמת עמוקות .. שמה  ברקע מוזיקה של דולפינים עוצמת עיניים..
יודעת שאני מהגל הראשון של זרעי הכוכבים שהגיע לכדור הארץ בכדי לחיות ביבשת למוריה. הזכרון נשמתי מלמוריה הוא אחד- המים הצלולים והרי הגביש, משטחים אנרגטיים, עם פירות עסיסיים ופרחים עוצרי נשימה. תחושת גן עדן, שם היינו אחד עם הטבע וראינו בכל מה שסביבנו יצורים טבעיים.
תקשרנו עם עצים, פרחים ובעלי חיים. לנשמות מלמוריה יש מתנות מיוחדות. כולם היו מרפאים. כולם היו מכוונים לעבודת צוות והתמקדו באהבה אחת כמו  משפחת נשמה. היינו מחוללי-עיצוב בעלי יכולת לשנות צורה, באמצעות טלפתיה, והצלחנו לנוע בצורה דומה ללווייתנים, דולפינים וציפורים, על הארץ, דרך האוויר והמים.
 אני נושמת, בחיזיון אני נמצאת בתוך מים, חוויה חושית עתיקה ביותר, ולפתע בגוטי מופיע! המון זמן לא התראינו. כה התרגשתי!  מוזהב ומואר, ולידו עומד דמותו של הכהן הגדול אדמה בגלימת התכלת ועיניו הכחולות האוהבות.
'בואי' בגוטי אומר לי בשפת הסונאר 'ננוע'
אני אוחזת בסנפיר הדולפין, ויחד נכנסים אל מסדרון האור, ומסתחררים בו במהירות רבה, וצוללים אל אוקיינוס קדום, שם זורמים בתוך שרוול המוביל אל מקדש העתיק, בו עברתי חניכות לפני התגלמותי בלמוריה .
 
אני משחררת את אחיזתי בסנפיר הדולפין המוזהב, נושמת את הריח העתיק של הצמחים הקיימים, נוגעת בקירות, הכל מוכר לי.. אושר גדול מציף אותי
יכולה לנשום מתחת למים … הכהן הגדול אדמה אומר לי- "לכי לאן שאת נמשכת"
ואני מחפשת את המערה הקריסטלית עם המים הירוקים ומוצאת אותה . והנה בגוטי שם … 
נכנסת למערה, וטובלת במים הריפוי הירוקים, צפה לי כמו ברחם האם הלמוריאינית שלי נושמת … בוכה מאושר וגם עצב .. 
מראות עולים … מהחיים הטובים שהיו לי, מהסימביוטיות שהייתה לי עם ההדרכות יחד עם הטבע, מהזרימה שהייתה בחיים ..
ובעיקר עולים לי זכרונות ומהסוף …
 
אני עומדת בפתח מקדש בלמוריה, מחזיקה כדור קריסטלי, מנסה ללכוד את קרני השמש, בכדי להביא עוד אור לסביבה, בכדי לנסות ולשנות בעזרת אור השמש את מצב המים העולים.
כולם מסביבי בוכים הכוהנות, ההילריות האנשים..אנחנו מתפללות תפילות אל הבריאה, גם מברכות את הרגע ההולך ובא, בהתמסרות למצב..
הכהן הגדול אדמה איתנו, אך הוא שקט מאד. עיניו עצומות, ההילה שלו ענקית
המים שוצפים, וגלים ענקיים מתחילים להגיע  גבוה ולטפס אל מקום עמידתנו… 
קבוצת הכוהנות שאני בתוכה, מתארגנת לשירה מקודשת, לפי סימן שאנו מקבלות מהכהן הגדול.
מחזיקה את כדור האור, והגלים עולים ועולים ואנו מתחילות לשיר. דמעות זורמות.. אנו נושמות בכבדות
האדמה מזדעזעת רועדת, מעוצמת המים המנפצים עוד ועוד סלעים ..
גם הכדור מתנפץ הבנתי שאני לקראת הסוף …
 
הכהן הגדול אדמה איתי .. מעביר לי מסרים  טלפטים למפגש עתידי חשוב בנינו
גל ענק מגיע סוחף את כולנו ואני צוללת לחשכה מראים לי מוות אלים וקשה..
 
עוד ויז'נים עולים במהירות ונעלמים. זכרונות של נטישה ופחד, עצב וטראומה, כאב הקריעה מהמולדת, כאבי לב. דמעות אינסוף
 
זמנים פחות טובים שלי.. הרוע משתלט על כדור הארץ.. המשפחה התפרקה גן העדן נעלם
נשמות ירדו למנהרות בעומק האדמה. אחרים ברחו למושבות קיימות.אלה ששרדו המשיכו להסתתר בניסיון להשתלב עם שאר כדור הארץ.
הלמוריאנים הפכו לשמאנים והמרפאים של העולם, חלקו את מתנותיהם המרפאות והעבירו אותם הלאה, ניסו להמשיך ולהחזיק בתדר.
אני מוצאת עצמי מתגלמת באי אונאל של אטלנטיס..   נושמת בכבדות ואט אט נרגעת מזכרונות הטביעה.
מרגישה הקלה.. הקדשתי שם חיי לאור וריפוי .. הדולפין מגוטי איתי גם באטלנטיס, בזמניה הטובים …
בסוף עידן למוריה, הלמוריאנים עשו ככל יכולתם כדי לאגור את החוכמה ועשו זאת על ידי קידודה באבנים וקריסטלים. וזה מה  שאני עושה באטלנטיס 
מנסה להחזיק את האור והידע מהקריסטלים. אך את המועקה והגעגוע לא יכולתי להפיג ..
וגם סופי באטלנטיס מאד קשה .. בימים האפלים של אטלנטיס, לא יכולתי לשאת יותר את המשעבדים, צמאים לכוח, השולטים בכל מערכות החינוך והתקשורת.
 
והמשכתי לכיוון עיר שהוקמה מתחת להר שאסטה. וגרתי בה גלגול שלם, שהותי שם הייתה בכדי להמשיך לשאת במשימה להפיץ אור וידע .לרפא את הלב  ולהחלים בהר שאסטה עברתי ריפוי עמוק והכנה להמשך הדרך, נטמעה בי חזרה רטט האהבה של למוריה . השארתי את הדנ'א האנרגטי שלי  בהר שאסטה
 וכך התגלגלתי הלאה לפרו.. מצרים
נשאתי בתוכי את הזכרונות מגלגולים רבים כישות אנרגטית בגוף פיזי
 
כששבתי כנשמה למוראינית לגלגול זה, בחרתי בחיים מאתגרים- ילדות מלאה חרדות פחדים סבל ובדידות ,היה בי כמיהה לא מובנת וגעגוע חזק בלב .. להתרפא
תשוקה להרגיש ולחוות שוב את התדר ההוא ..
הנשמה שלי השכיחה ממני את המילה למוריה, אולם הלב התגעגע. בקשתי ממלאכים סביבי במשך שנים: אנא אנא אני רוצה הבייתה …
לא זכרתי את הכהן הגדול אדמה, רק את הרגש החסר לי ..
 
והאקשה שלי נפתחה! הכינו אותי טוב טוב למפגש, ואכן הוא התקיים בסנכרון מדהים, לפני 10 שנים. ואז הריפוי הגדול החל … כשפגשתי את הכהן הגדול בהר שאסטה, רגע המפגש היה אלוהי ולעולם נצרב בליבי …
זרם של רפוי גדול עבר בי, והיזכרות שמחכה לי משימה, להמשיך את מה שנקטע אז באכזריות .
הרי לפני הטביעה הוא לחש לי מסרים חשובים לעתיד והבנתי שהוא הבטיח לי שנפגש כשאהיה מוכנה.
וזה התגשם! ואנו מחוברים מאז ! הוא מדריך אותי להחזיק את התדר של למוריה, על כדור הארץ, וגם במשפחה, במקום עבודה, בתוך עצמי.
ישנם מאות אלפים המחזיקים בקודי הארץ הקדומה הזו. וממשיכים להדהד את הערך הגדול של למוריה: הדרך היחידה לרפא את העולם סביבנו היא לרפא את עצמנו תחילה בהרבה אהבה וכך ולהחזיר את תדר גן העדן.
 
בגוטי מזכיר לי מידי פעם את קיומו .. כשאני זקוקה לתמיכה אלוהית מסיריוס … בכך ששולח לי סונארים ותדרים .
וכך קרה שבגוטי הופיע לי בדמיון ואני נזכרת.. וכותבת את הוויזן ומרפאה עוד חלקים בי מהטראומה הגדולה.

השאירו לנו פנייה ונשמח לחזור אליכם בהקדם

מזמינים אתכם לפגישת תקשור מרתקת עם הכהן הגדול אדמה וסן ג’רמן

טלפון אחד והשינוי כבר מתרחש!
פונט קריאה
רקע לבן
נווני אפור
ניגודיות גבוהה
הגודל טקסט